【張氏醫通 卷四 諸嘔逆門 諸見血証169】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>張氏醫通 卷四 諸嘔逆門 諸見血証169</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>若各守其鄉,則陰平陽秘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>安有上溢下脫之患乎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋緣人之稟賦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不無偏勝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>勞役不無偏傷,其血則從偏衰偏傷之處而滲漏焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫人稟賦既偏,則水穀多從偏勝之氣化,而勝者愈勝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>弱者愈弱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽勝則陰衰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰衰則火旺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火旺則血隨之而上溢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰勝則陽微。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽微則火衰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火衰則火失其統而下脫,其上溢之血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>非一於火盛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下脫之血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>非一於陽衰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但以色之鮮紫濃濃則為火盛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>色之晦淡無光即為陽衰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>究其所脫之源,或緣臟氣之逆,或緣腑氣之乖,皆能致病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>後上溢者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>勢必假道肺胃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>從下脫者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>勢必由於二腸及從膀胱下達耳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋出於肺者,或緣龍雷亢逆,或緣咳逆上奔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血必從之上溢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>多帶痰沫及粉紅色者,其出於心包,亦必上溢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>色必正赤如朱漆光澤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若吐出便凝摸之不粘指者,為守藏之血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>見之必死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>出於脾者,或從胃腕上溢,或從小腸下脫,亦必鮮紫濃濃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但不若心包血之光澤也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>出於肝者,或從上嘔,或從下脫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血必青紫稠濃,或帶血縷,或有結塊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>出於腎者,或從咳逆,或從咯吐,或稀痰中雜出如珠。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血雖無幾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>色雖不鮮,其患最劇。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>間有從精竅而出者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若氣化受傷,則從膀胱溺孔而出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>總皆關乎臟氣也,其出於胃者,多兼水液痰涎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>吐則成盤成盞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>汪洋滿地。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以其多氣多血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雖藥力易到。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不若藏血之篤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然為五臟之本,亦不可忽,其衄血種種。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>各有所從。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不獨出於鼻者為衄也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>鼻衄皆火乘肺金,亦有陰盛迫其虛陽而脫者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雖經有臟腑諸衄不同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然不離手太陰之經。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所以治有從陰從陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>順治逆治之辨別。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>証有久衄暴衄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>宜補宜瀉之懸殊,其齒衄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有陽明少陰及風熱之辨。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但從板齒出者為牙宣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>屬陽明。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>齒動搖者為骨病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>屬少陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>齦腫上壅者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>少陽風熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>耳衄則有肝腎二經之殊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但以常有不多不腫不疼者,為少陰之虛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>暴出疼腫者,則厥陰經火也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>眼衄亦屬厥陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但以卒視無所見者為實火。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>常流血淚者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>素患之風熱也,其有諸竅一齊涌出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>多緣顛撲驟傷,或藥毒所致。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若因肝腎疲極。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟內崩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>多不可活。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>舌衄皆手厥陰心包之火旺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但以舌尖破碎者為虛火。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈大滿口者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>挾龍雷之勢而上侮君主也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>涎中見血為唾衄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足太陰經氣不約也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>汗孔有血為肌衄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足陽明經氣不固也,如上諸衄,皆緣營氣之逆滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>衛氣之疏豁,不能固護而行清道。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>總無關乎臟氣也,其下行之血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>見於魄門者,則以便前便後分遠近。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>近則大腸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>遠則小腸也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以濺洒點滴分風濕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>濺則風淫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>滴則濕著也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以鮮紫清晦分陰陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>鮮則陽盛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>晦則陽衰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>與腸 之血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痔漏之血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>婦人經癸胎產之血無異。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雖由二腸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>頗關經絡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>是以隨經下趨。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>各有不同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>至於崩淋下脫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>倒經上溢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雖下上之歧路攸分。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然皆沖脈為病,而崩淋皆脾氣下陷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>倒經則肝血上逆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以脾為身之津梁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沖為肝之血海。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>是皆關乎臟氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>更有肝脾受傷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血雖不下,而氣色痿黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>大便稠黑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乃蓄血之征驗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>為患種種。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>難以悉陳,如內傷發黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>鼓脹喘滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腹大青筋,及產後敗血流於經絡,皆蓄血致病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但証有虛中挾實。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>治有補中寓瀉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>從少從多之活法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>貴乎臨病處裁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>大抵血氣喜溫而惡寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒則泣不能流。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>溫則消而去之,此軒岐密旨。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但世之名於醫者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一見血証。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>每以寒涼濟陰為務,其始非不應手,而取效於一時。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>屢發屢折,而既病之虛陽愈衰,必致嘔逆喘乏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>奪食泄瀉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>尚以為藥力未逮。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>猛進苦寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>在陰不濟陽而上溢者尚為戈戟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>況陽不統陰而亡脫者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>尤為砒鴆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋因陽藥性暴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>稍有不順。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下咽立見其害。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不若陰柔之性。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>至死不知其誤,而免旁人譏謗也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>噫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>醫之弊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>僅為知己道。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>難為世俗言也。 </STRONG>
頁:
[1]